הסכם משולש בפרויקט בנייה: קבלן ראשי לא יכול לעכב תשלום לספק בגלל ספק אחר

קבלן ראשי חתם על "הזמנה משולשת" עם מתקין חיפוי ועם ספק לוחות, ועיכב את התשלום לשניהם. בית המשפט קבע שכל אחד מהם אחראי רק לחלקו, ושהשינויים שהוסיפו בכתב יד מחייבים את הקבלן.

מה קרה

בתחילת 2021 זכה קבלן ראשי בשני מכרזים לחיפוי ושיפוץ של מרכזים מסחריים, באשדוד ובראשון לציון. לביצוע העבודה הוא התקשר בהסכם אחד, שכונה "הזמנה משולשת", עם שתי חברות: ספק שהתחייב לספק קונסטרוקציה ולוחות חיפוי, וקבלן חיפוי שהתחייב להתקין אותם. לכל אחת מהן נקבעו תעריף ותנאי תשלום נפרדים.

הקבלן הראשי ניסח את ההסכם ושלח אותו לחתימה. שתי החברות הוסיפו בכתב יד כמה שינויים, חתמו והחזירו. הקבלן לא חתם בעצמו, אבל גם לא הסתייג: הוא הזמין חומרים ועבודה ושילם חלק מהחשבונות.

בהמשך התגלעה מחלוקת. הקבלן טען שעליו לשלם רק על חומרים שכבר הותקנו, ולא על כל מה שסופק. הוא עיכב תשלומים וביטל שיק. הספק הפסיק לספק עד שיוסדר החוב, ומתקין החיפוי עזב את אחד האתרים אחרי שדרישות התשלום שלו לא נענו. מכאן תביעות הדדיות: שתי החברות תבעו את יתרת התמורה, והקבלן תבע מהן כ־1.3 מיליון ₪ בגין הוצאות השלמת העבודה עם ספקים אחרים.

הטענה המרכזית: "שתיהן חבילה אחת"

הקבלן טען שההסכם המשולש הופך את שתי החברות לאחראיות ביחד ולחוד, כך שהפרה של אחת מהן שוללת גם מהשנייה את הזכות לתשלום. לשיטתו, הוא קנה "מערכת חיפוי מושלמת" ולא רכיבים נפרדים.

בית המשפט דחה את הטענה. בהסכם אין שום הוראה על אחריות משותפת, וההגדרות, התעריפים ותנאי התשלום מבחינים בבירור בין הספק למתקין. סמנכ"ל הקבלן הסביר בעדותו שלא כתב סעיף כזה משום ש"שגה ולא היה לו ייעוץ משפטי". בית המשפט קבע שאין בכך כדי לקרוא לתוך ההסכם הוראה שאינה בו. עוד צוין שהפרשנות שהציע הקבלן מובילה לתוצאה בלתי סבירה: ספק שסיפק הכול בזמן לא היה מקבל תשלום רק משום שהמתקין לא עמד בלוחות הזמנים, ולהפך.

שינויים בכתב יד: שתיקה והמשך עבודה הם הסכמה

לפי חוק החוזים, קיבול שיש בו שינוי לעומת ההצעה נחשב להצעה חדשה. כשהקבלן קיבל את ההסכמים המתוקנים, לא העיר עליהם ואף הזמין עבודה ושילם על פיהם, הוא קיבל את ההצעה החדשה בהתנהגות. כך נכנסו לתוקף, בין היתר:

• התשלום על קונסטרוקציה ולוחות לפי אספקה, ולא לפי התקנה בפועל;
• הזכות להחליף את המתקין רק מסיבה שנובעת ממנו, ואחרי שניתן לו זמן סביר לתקן;
• לוחות הזמנים להשלמה בכפוף למוכנות האתר ולקבלת החומרים והתוכניות.

לחיזוק המסקנה, בית המשפט ייחס משקל לכך שהקבלן לא זימן לעדות את סמנכ"לית הכספים שלו, שהייתה מעורבת בכל שלבי ההתקשרות. לפי ההלכה, הימנעות מהבאת עד מרכזי מקימה חזקה שעדותו הייתה תומכת בצד השני.

חובת תום הלב

מהראיות עלה שכבר במאי ויוני 2021 ניהל הקבלן משא ומתן עם ספקים חלופיים, בזמן שהציג לספק כאילו הוא מבקש ליישב את המחלוקת ולהמשיך. בית המשפט קבע שזו הפרה של חובת תום הלב בקיום חוזה. משגילה הקבלן שאינו מתכוון לשלם את מלוא התמורה, הספק היה רשאי לעכב את המשך האספקה, והקבלן אינו יכול לטעון שהספק הוא שהפר.

גם כלפי המתקין נקבע שהקבלן הפר: ההסכם חייב אותו למסור שיק בתוך 15 יום מהגשת כל חשבון חודשי, ובפועל התשלומים הצטברו ונפרעו באיחור. המתקין שלח התראה ונתן ארכה, ולכן הפסקת העבודה הייתה כדין.

התוצאה

התביעה שכנגד של הקבלן נדחתה. הקבלן חויב לשלם למתקין כ־666 אלף ₪ (כ־886 אלף ₪ עם ריבית), ולספק כ־190 אלף ₪ (כ־249 אלף ₪ עם ריבית), בתוספת אגרות ושכר טרחת עורך דין של 150,000 ₪ ו־50,000 ₪ בהתאמה. פסק הדין ניתן בערכאה הראשונה, וייתכן שיוגש עליו ערעור.

הכתבה מתארת פסק דין שפורסם, בתמצית ובשפה פשוטה, ואינה מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. שמות הצדדים הושמטו. פסק הדין ניתן בערכאה דיונית, וייתכן שיוגש עליו ערעור.