מקדמות על חשבון השכר והקלטת שיחה כראיה: עובד תבע הפרשי שכר ויצא חייב

מסגר שעבד כשלושה חודשים תבע הפרשי שכר, והמעסיק תבע בחזרה מקדמות ששולמו ולא קוזזו. תביעת העובד נדחתה, והוא חויב להשיב 6,845 ₪ ולשלם הוצאות. בית הדין גם הסביר מתי הקלטה של שיחה אינה שווה דבר.

מה קרה

העובד הועסק כמסגר בעסק קטן מאוגוסט עד נובמבר 2023. הוסכם על 10,000 ₪ נטו לחודש הראשון ו־12,500 ₪ מהחודש השני. השכר שולם בהעברות בנקאיות וגם במשיכות מזומן מחשבון המעסיק בכספומט. בנובמבר, אחרי שימוע, העובד פוטר, ולמחרת הגיש תביעה. המעסיק הגיש תביעה שכנגד להשבת סכומים ששולמו ביתר.

למה תביעת העובד נדחתה

בית הדין קבע שתצהיר העובד לא כלל גרסה עובדתית מסודרת ולא תחשיב: לא נאמר על איזו תקופה חסר שכר, ולא הוסבר איך חושב ההפרש. סכום ההפרש ירד בין כתב התביעה לתצהיר בלי הסבר. בעדותו אישר העובד שקיבל בפועל 34,250 ₪, כפי שטען המעסיק. טענות חדשות שהעלה רק בחקירה הנגדית, למשל שהמעסיק "הושיב אותו בבית", נדחו כגרסה כבושה.

ההקלטה שלא נספרה

העובד הגיש תמליל של שיחה, וטען שבה הודה המעסיק בחוב. בית הדין הזכיר את ההלכה: מי שמבקש להגיש הקלטה כראיה צריך להגיש את ההקלטה עצמה, יחד עם תצהיר של מי שהקליט, שמפרט את המכשיר, את המועד, את המשתתפים ואת האופן שבו נשמרה ההקלטה. העובד הגיש תמליל בלבד, ולכן לא ניתן לו משקל.

מעבר לכך, העובד אישר שהשיחה התקיימה אחרי הגשת התביעה. בית הדין קבע שהיא משקפת הצעה לסיים את העניין בתשלום, ולא הודאה בחוב.

התביעה שכנגד: מקדמות וימים שלא עבד

הודעות הוואטסאפ בין הצדדים, שהעובד אישר את תוכנן, הראו שכבר מהיום השני לעבודה הוא ביקש מקדמות שוב ושוב וקיבל אותן. בשל טעות בהנהלת החשבונות המקדמות לא נוכו בתלושים. בית הדין קבע שמקדמה שלא נוכתה בטעות ניתנת להשבה, וחישב 2,719 ₪.

עוד הוכח שהעובד נעדר ימים רבים מסיבות אישיות, ובחלקם אף הודה. על ימים שנרשמו בתלוש כימי עבודה אבל לא עבד בהם, חויב להשיב 4,126 ₪. בית הדין הבהיר שגם בשכר גלובלי, מעסיק רשאי לקזז את החלק היחסי של חודש שבו העובד נעדר.

לעומת זאת, דמי חג, חופשה, מחלה וימי פגיעה לא הוחזרו. המעסיק שילם אותם ביודעין, למשל דמי מחלה בלי לדרוש אישור, ולא הוכיח שמדובר בטעות. תשלום כזה נחשב הטבה, ולא ניתן לדרוש אותה בחזרה בדיעבד.

התוצאה

התביעה העיקרית נדחתה. העובד חויב להשיב 6,845 ₪ בצירוף ריבית ולשלם הוצאות של 7,000 ₪.

הכתבה מתארת פסק דין שפורסם, בתמצית ובשפה פשוטה, ואינה מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. שמות הצדדים הושמטו. פסק הדין ניתן בערכאה דיונית, וייתכן שיוגש עליו ערעור.