משפחה שרכבה השכור נפרץ באיטליה תבעה מחברת הביטוח 32,988 ₪ בגין מחשבים, תכשיטים, מצלמה וציוד יקר ערך נוסף שנגנבו. בית המשפט קבע שרכב נעול בחניון ציבורי מצולם אינו "מקום מאובטח" לפי הפוליסה, דחה את התביעה בגין דברי הערך, ופסק לאחד התובעים 845 ₪ בלבד.
מה קרה
משפחה בת חמש נפשות טיילה באיטליה באפריל 2025. ביום האחרון, בדרך לשדה התעופה ברומא ברכב שכור, עצרו בני המשפחה לעצירה קצרה במרכז קניות. לדבריהם העצירה נמשכה כ־20 דקות, הרכב חנה בחניון מסודר שיש בו מצלמות, והציוד הוסתר בתא המטען מתחת לכיסוי הקבוע. בזמן הזה נפרץ הרכב ונגנבו ממנו מזוודות, בגדים, מחשבים, מצלמות, תכשיטים, דרכון ופריטים נוספים, שלטענתם שווים 67,447 ₪.
המשפחה הייתה מבוטחת בביטוח נסיעות לחו"ל. המבטחת שילמה לה 15,167 ₪, אבל הפחיתה 31,612 ₪ בגין דברי ערך שלטענתה אינם מכוסים בנסיבות האלה, וכן סכום של כ־1,300 ₪ מהתביעה של אחד מבני המשפחה. שתי השגות שהגישה המשפחה ביוני 2025 נדחו, והיא הגישה תביעה קטנה על סך 32,988 ₪.
איזו פוליסה חלה?
המשפחה צירפה לתביעה תנאים כלליים של פוליסה רגילה, ואילו המבטחת צירפה את הפוליסה שניתנת למחזיקי כרטיס אשראי מסוג מסוים. במפרט הביטוח שהמשפחה עצמה הגישה צוין שמדובר בפוליסה של כרטיס האשראי, ולכן נקבע שזו הפוליסה שחלה. בית המשפט הוסיף שבכל מקרה אין הבדל מהותי בין שתי הפוליסות בסעיפים הרלוונטיים.
טענות הצדדים
המשפחה טענה שהפוליסה מכסה דברי ערך עד 2,000 דולר לאדם, ושמספיק שהציוד הושאר ברכב נעול ובמקום שאינו גלוי לעין. לשיטתה, רכב נעול בחניון עם מצלמות וסיורי שומרים הוא "מקום מאובטח אחר", והדרישה לשאת את הציוד על הגוף אינה סבירה.
המבטחת טענה שהפוליסה מחריגה במפורש טלפונים ניידים ואביזריהם, משקפיים, מכשירים רפואיים ובשמים, ושדברי ערך כמו מחשבים, תכשיטים ומצלמות מכוסים רק אם הוחזקו על גוף המבוטח או בתיק יד צמוד, או שהופקדו בכספת או במקום מאובטח אחר.
ההכרעה
בית המשפט קיבל את עמדת המבטחת לגבי דברי הערך. סעיף 5.7 לפוליסה אכן מאפשר בדרך כלל להשאיר כבודה ברכב נעול כשהיא אינה גלויה לעין, אבל סעיף החריגים קובע כלל מחמיר יותר לדברי ערך מסוימים. בהם לא מספיק רכב נעול, ונדרש לשאת אותם, לשים אותם בכספת או במקום מאובטח אחר.
- פריטים שהוחרגו במפורש, כמו טלפון ואביזריו, משקפיים ובשמים, אינם מכוסים כלל.
- "מקום מאובטח" צריך לתת הגנה מפני גניבה שדומה לכספת או לנשיאה על הגוף. מצלמות עשויות להרתיע, אבל הן לא מונעות גניבה, ולכן חניון ציבורי מצולם אינו מקום מאובטח.
- הטענה על סיורי שומרים לא הופיעה בכתב התביעה, וגם לא הוסבר אם השומרים בכלל שמרו על החניון.
- רוב הפריטים קלים, ואת המחשבים והטאבלטים יכלו חמשת בני המשפחה לחלק ביניהם, בייחוד ביציאה קצרה.
לגבי אחד מבני המשפחה נמצא פער. לפי רשימת הפריטים שלו, שווי הפריטים המכוסים היה 7,148 ₪, ואחרי ניכוי בלאי של 35% והשתתפות עצמית הגיע לו 3,764.20 ₪. המבטחת הכירה רק ב־2,919 ₪, ולכן עליה לשלם לו עוד 845 ₪. הבקשה לפיצוי על עוגמת נפש נדחתה, כי לא הובאה לה תשתית עובדתית ומשפטית.
התוצאה
התביעה בגין דברי הערך נדחתה. המבטחת תשלם לאחד התובעים 845 ₪ בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין, ואחרת יתווספו ריבית והפרשי הצמדה. בגלל הפער הגדול בין הסכום שנתבע לסכום שנפסק, כל צד יישא בהוצאותיו. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב בתוך 30 יום.
מה לומדים מזה
- לפני הנסיעה, קראו את סעיף החריגים בפוליסה: לדברי ערך יש לרוב כללי שמירה מחמירים יותר מאשר לשאר המזוודות.
- אל תשאירו מחשבים, תכשיטים, מצלמות או ציוד אלקטרוני ברכב, גם לא לעצירה קצרה וגם לא בתא מטען נעול. קחו אותם איתכם.
- חניון עם מצלמות אינו נחשב "מקום מאובטח". אם אי אפשר לשאת את הציוד, הפקידו אותו בכספת.
- בדקו איזו פוליסה חלה עליכם בפועל (למשל ביטוח של כרטיס אשראי) וצרפו לתביעה את התנאים הנכונים.
- אחרי תשלום חלקי, בדקו את החישוב של המבטחת פריט אחר פריט. גם פער קטן אפשר לתבוע.
הכתבה מתארת פסק דין שפורסם, בתמצית ובשפה פשוטה, ואינה מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. שמות הצדדים הושמטו. פסק הדין ניתן בערכאה דיונית, וייתכן שיוגש עליו ערעור.
