שוכרת תבעה את בעלי הדירה בגלל רטיבות אחרי הצפה מצנרת הבניין, הרעה בתנאי המתחם ומדיח שהתקלקל, והמשכירים הגישו נגדה תביעה שכנגד. בית המשפט דחה את שתי התביעות, אך הורה למשכירים להחזיר לשוכרת פיקדון של 7,000 ₪.
מה קרה
השוכרת שכרה דירת מגורים במתחם באילת תמורת 5,400 ₪ לחודש, ובנוסף שילמה 1,650 ₪ לחודש דמי אחזקה ושירותים. הדירה רשומה על שם הבת, ואביה מנהל את הנכס עבורה ועמד בקשר השוטף עם השוכרת. ההסכם נחתם לשנה, מ־1.6.2024 עד 1.6.2025, והוארך לשנה נוספת עד 1.6.2026.
באוגוסט 2025 התפוצץ צינור מים בבניין, וכמה דירות הוצפו, ובהן דירת השוכרת. בעקבות ההצפה נוצר ויכוח על הטיפול ברטיבות, ובסופו הודיעו בעלי הדירה שלא יאריכו את השכירות לשנה שלישית.
טענות הצדדים
השוכרת תבעה 36,800 ₪, שהורכבו משלושה רכיבים:
- 10,000 ₪ פיצוי על עובש ורטיבות שלא טופלו, ועל מצג שהציג את המקום כסביבה משפחתית ויציבה, בעוד שבפועל פועלות בו דירות נופש יומיות עם תחלופת דיירים גבוהה;
- 19,800 ₪, מחצית מדמי האחזקה ששילמה בשנתיים, בטענה שתנאי המתחם הורעו מאוד;
- 7,000 ₪, השבת הבטוחה שהפקידה בידי המשכירים.
היא טענה גם שהמדיח בדירה התקלקל ולא תוקן. המשכירים טענו שהתביעה חסרת בסיס ונועדה לגלגל אליהם אחריות שאינה שלהם. בתביעה שכנגד, על סך 20,000 ₪, טענו שהשוכרת השתמשה בדירה גם לצורכי עסק, לא שילמה דמי ועד בזמן וחשפה אותם לריבית ולפניות של נציגות הבית המשותף, וסירבה להכניס קבלן לתקן את הרטיבות כדי לייצר עילת תביעה.
ההכרעה בתביעת השוכרת
בית המשפט קבע תחילה שרוב הטענות נוגעות למתחם ולצנרת המשותפת, שבאחריות נציגות הבית המשותף, והנציגות כלל לא נתבעה. כבר מסיבה זו דין התביעה להידחות. גם לגופו של עניין הטענות לא התקבלו:
- תנאי המתחם: השוכרת האריכה את החוזה לשנה שנייה בלי להעלות כל טענה. מעדות של חבר הנציגות התברר גם שאחרי שעזבה, שכרה דירה אחרת באותו מתחם. לדעת בית המשפט, הבחירה להישאר שם מחלישה את טענותיה. עוד נקבע שאין היגיון בדרישה להחזר דמי אחזקה על שנתיים שלמות, גם על התקופה שלפני ההרעה הנטענת, ושלא הוצגה ראיה שדמי האחזקה שהיא משלמת היום נמוכים יותר.
- ההצפה: המים הגיעו מצינור של הבניין ולא מתקלה בדירה עצמה, ומי שהופעל היה ביטוח המבנה. האב הסביר שלפי הנחיות הביטוח היה צריך לחכות שהרטיבות תתייבש ורק אז לתקן, ומהדיון עלה ששיתוף הפעולה של השוכרת בתיאום התיקון היה חלקי. הנזק למשקופים ולארונות הוא נזק לרכוש של בעלי הדירה, לא של השוכרת. נזק לחפציה שלה היה עליה להוכיח בקבלות או במסמכים, והיא לא עשתה זאת.
- המדיח: לפי הסכם השכירות, המדיח אינו חלק מתכולת הדירה, ולכן המשכירים לא חייבים לספק מדיח אחר.
- הבטוחה: הטענה שהמשכירים מחזיקים בסכום של 7,000 ₪ השייך לשוכרת לא נסתרה, ובכתב ההגנה לא הייתה לה שום התייחסות.
ההכרעה בתביעה שכנגד
גם התביעה שכנגד נדחתה, מחוסר ראיות. לא הוכח שהשוכרת מנהלת עסק מהדירה או מקבלת בה לקוחות. שיחות טלפון או שיחות זום שקשורות לעבודתה אינן הופכות דירה לעסק, והסברה שהיא נותנת סיוע טלפוני לא נסתר. לגבי דמי הוועד, לא הוצגו דרישת תשלום או מסמך על חוב, ואילו השוכרת הציגה אסמכתאות שהסדירה את כל התשלומים. לגבי הסירוב להכניס קבלן, בית המשפט לא זקף אותו לחובתה, כשם שלא זקף לחובת המשכירים את העיכוב בתיקון. היא זו שהמשיכה לגור בדירה הרטובה, והמשכירים לא הוכיחו שנגרם להם נזק. בית המשפט התרשם שהתביעה שכנגד הוגשה בעיקר כמשקל נגד לתביעת השוכרת.
התוצאה
שתי התביעות נדחו. עם זאת, המשכירים חויבו להחזיר לשוכרת את הבטוחה בסך 7,000 ₪, אם טרם החזירו אותה. לא נפסקו הוצאות, וכל צד נושא בהוצאותיו. אפשר להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 30 יום.
מה לומדים מזה
- אם הנזק נובע מצנרת משותפת או מהמתחם, בדקו מי אחראי בפועל. תביעה רק נגד בעל הדירה, בלי נציגות הבית המשותף, עלולה להידחות כבר בגלל זה.
- שוכרים: אם יש לכם טענות על הדירה או על הסביבה, העלו אותן בכתב לפני שאתם מאריכים את החוזה. הארכה בלי הסתייגות תיחשב נגדכם.
- שמרו קבלות ותמונות של כל פריט אישי שניזוק. בלי ראיות לנזק עצמו לא יינתן פיצוי.
- שתפו פעולה עם תיאום התיקון ותעדו את הפניות. מי שמעכב את הכניסה לדירה יתקשה להלין על העיכוב בתיקון.
- קראו את רשימת התכולה בהסכם. פריט שאינו מופיע בה, כמו מדיח, אינו באחריות המשכיר. ופיקדון שלא הייתה עילה לעכב אותו צריך לחזור לשוכר.
הכתבה מתארת פסק דין שפורסם, בתמצית ובשפה פשוטה, ואינה מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. שמות הצדדים הושמטו. פסק הדין ניתן בערכאה דיונית, וייתכן שיוגש עליו ערעור.
