אחרי שבע שנות שכירות פדה המשכיר צ'ק ביטחון של 30,000 ₪ בלי הודעה מוקדמת, והשאיר אצלו 11,151 ₪ בטענה לנזקים בדירה. בית המשפט קבע שהמשכיר לא הוכיח את הנזקים, חייב אותו להחזיר את הסכום ודחה את תביעת לשון הרע שהגיש נגד השוכרת.
מה קרה
שוכרת התגוררה עם משפחתה בדירת חמישה חדרים בהרצליה במשך שבע שנים, מ־2018 עד 2025. לפי בית המשפט, היחסים היו תקינים לאורך כל התקופה: המשכיר ביצע תיקונים כשהתבקש, ואף השקיע 9,744 ₪ בדירה לפני הארכת החוזה האחרונה ב־2024, והשוכרת שילמה בזמן ושמרה על הנכס.
בסיום השכירות המשכיר לא הגיע לדירה ולא נערך פרוטוקול מסירה. לטענתו, הדירה הוחזרה כשהקירות לא צבועים, עם רשתות קרועות, חורים, רטיבות ודלתות שבורות. הוא פדה את כל צ'ק הביטחון, 30,000 ₪, בלי להודיע על כך מראש. רק אחרי שעורך דין מטעם השוכרת שלח לו מכתבי התראה והוגשה תלונה במשטרה, הוא החזיר 18,849 ₪ והשאיר אצלו 11,151 ₪ (כולל מע"מ), לכיסוי חלק מתיקונים שעלו לדבריו 18,703 ₪.
שתי תביעות הדדיות
המשכיר תבע את השוכרת על 38,900 ₪ בגין לשון הרע, הטרדה מאיימת ועוגמת נפש. לטענתו, במכתבי עורך הדין הוא כונה בין היתר "גנב", והתלונה במשטרה הייתה חסרת בסיס. הוא ביקש גם צו שיאסור עליה לפנות אליו או להשמיץ אותו. השוכרת מצדה תבעה 25,150 ₪: החזר יתרת הפיקדון, 4,000 ₪ שכר טרחה של עורך הדין ו־10,000 ₪ עוגמת נפש. לטענתה, היא החזירה דירה צבועה ותקינה, והליקויים שנטענו הם בלאי טבעי או תוצאה של תחזוקה מוזנחת.
תביעת המשכיר נדחתה
- לשון הרע: המכתבים נשלחו רק למשכיר עצמו, ולא הוכח שאדם אחר ראה אותם. בלי פרסום לצד שלישי אין לשון הרע לפי סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, גם אם הניסוח היה חריף.
- צו מניעה: בית המשפט לתביעות קטנות אינו מוסמך לתת צווי מניעה, לפי סעיף 60(א) לחוק בתי המשפט, ולכן הבקשה נמחקה.
- הטרדה מאיימת: החוק בנושא מאפשר צו שמונע הטרדה בעתיד, ולא פיצוי כספי על העבר. מעבר לכך, מכתב מעורך דין ופנייה למשטרה בסכסוך כספי הם צעדים סבירים להגנה על זכויות.
- עוגמת נפש: אינה עילה עצמאית, ומשנדחו שאר הטענות אין בסיס לפיצוי.
תביעת השוכרת: נטל ההוכחה על המשכיר
מתוך הסכום שקוזז, 8,000 ₪ לפני מע"מ יוחסו לצביעת הדירה, ו־1,450 ₪ לפני מע"מ לתיקון רשת בדלת המרפסת, גלאי אש ותריס בממ"ד. חוזה השכירות דרש להחזיר דירה צבועה בלבן ונקייה, אבל גם קבע שבסיום ייערך סיור משותף, והשוכרת תצבע רק קירות שבהם יש לכלוך או פגם שהיא גרמה ושלא ניתן לנקות.
בית המשפט קבע שהמשכיר, שלא בדק את הדירה בעת הפינוי ולא הציג דרישה מפורטת בזמן אמת, לא הרים את נטל ההוכחה. הוא הסתמך על סרטון ששלחה השוכרת החדשה, שבו צולם קיר אחד בלבד. מנגד, השוכרת הציגה קבלה על צביעה בידי בעל מקצוע בעלות 4,000 ₪ סמוך לעזיבה, וסרטון שבו הדירה נראית לבנה ונקייה. פגמי גימור מקומיים לא הצדיקו לחייב אותה בצביעה מחדש של כל הדירה.
לגבי הרטיבות והקילופים, לפי סעיף 25ח לחוק השכירות והשאילה השוכר אחראי רק לנזק שנגרם משימוש בלתי סביר, ושאר הליקויים מוטלים על המשכיר. לא הוכח שהרטיבות נגרמה בגלל השוכרת ולא בגלל בעיות איטום או בלאי. גם יתר התיקונים לא הוכחו כחריגה מבלאי רגיל, ונמצאה אף התכתבות מ־2020 שלפיה המשכיר כבר תיקן בעבר דלת רשת על חשבונו.
בית המשפט הוסיף שסעיף 25י(ד) לאותו חוק מחייב את המשכיר להודיע לשוכר זמן סביר מראש לפני מימוש ערובה ולתת לו הזדמנות לתקן. פדיון הצ'ק כולו בלי התראה חיזק את המסקנה שהקיזוז נעשה שלא כדין.
התוצאה
תביעת המשכיר נדחתה. תביעת השוכרת התקבלה ברובה, והמשכיר חויב להחזיר לה 11,151 ₪ ולשלם הוצאות של 1,100 ₪ בגין שני ההליכים, בתוך 30 יום. הדרישה לשכר טרחת עורך הדין על מכתבי ההתראה נדחתה, משום שתביעות קטנות מיועדות להתנהל בלי ייצוג, וגם הפיצוי על עוגמת נפש נדחה. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב־יפו בתוך 30 יום.
מה לומדים מזה
- משכירים: לפני מימוש צ'ק ביטחון, הודיעו לשוכר בכתב זמן סביר מראש ותנו לו הזדמנות לתקן. זו חובה לפי החוק.
- הגיעו לדירה ביום המסירה, ערכו פרוטוקול מסירה משותף וצלמו את כל החדרים. בלי זה יהיה קשה להוכיח נזק.
- שוכרים: לפני העזיבה שמרו קבלות על צביעה ותיקונים, וצלמו סרטון של הדירה כולה.
- רטיבות, קילופים ובלאי של שנים אינם באחריות השוכר, אלא אם הוכח שנגרמו משימוש בלתי סביר.
- מכתב התראה שנשלח רק לצד השני, גם אם הוא חריף, בדרך כלל אינו לשון הרע, כי אין בו פרסום לאחרים.
הכתבה מתארת פסק דין שפורסם, בתמצית ובשפה פשוטה, ואינה מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. שמות הצדדים הושמטו. פסק הדין ניתן בערכאה דיונית, וייתכן שיוגש עליו ערעור.
